סמבטיון נדל"ן בע"מ נ' כמון

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן.

המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה לתשלום דמי שכירות.

על-פי הנטען בכתב התביעה, השכירה המשיבה נכס שבבעלותה לשוכרים ראשיים ואלה השכירו את הנכס למבקשת בשכירות משנה. תקופת שכירות המשנה על-פי ההסכם היא מיום 17.11.10 ועד 10.7.13 ודמי שכירות המשנה הינם בסך של 8,750 ₪.

ביום 22.9.11 ניתן פסק דין במסגרתו נקבע, בין היתר, כי זכויות השוכרים הראשיים על-פי הסכם שכירות המשנה יומחו למשיבה החל מיום 1.11.11. המשיבה טוענת כי לאור המחאת זכויות השוכרים הראשיים, היה על המבקשת לשלם ישרות למשיבה את דמי השכירות החל מיום 17.11.11. ואולם, המבקשת לא שילמה למשיבה מאום על חשבון דמי השכירות. עוד נטען, כי על-פי הסכם שכירות המשנה במקרה בו המבקשת עוזבת את הנכס לפני תום תקופת השכירות יהא עליה לשלם את דמי השכירות בגין הנכס עד לתום תקופת השכירות או להמציא דייר חלופי, אך המבקשת לא עשתה כן.

בתצהיר התומך בבקשה טוענת המבקשת, כי משנודע לה דבר עזיבתם של השוכרים הראשיים וסיום ההתקשרות החוזית עמם פינתה את הנכס. לטענת המבקשת, לא היה לה קשר חוזי או לבר חוזי עם המשיבה בקשר לשכירות החנות, והיא לא היתה צד להליך שהתנהל בין המשיבה לבין השוכרים הראשיים. כך גם בהסכם שכירות המשנה, לא צוין כי תהא לשוכרים הראשיים הזכות להמחות את זכויותיהם. לטענתה, לא ניתן היה להמחות את זכות השכירות ללא קבלת הסכמתה, וכי עם סיום הסכם השכירות בינה לבין השוכרים הראשיים פינתה את הנכס, לאחר ששילמה את דמי השכירות במלואם. המבקשת אף הודיעה למשיבה כי אינה מסכימה להתקשרות חוזית עמה, וכי היא מפנה את הנכס.

עוד טוענת המבקשת, כי כחודש וחצי לאחר שפינתה את הנכס מצאה המשיבה שוכר חדש, ועל כן לא ברור מדוע המשיבה תובעת דמי שכירות עבור שנתיים.

טענות המבקשת עשויות להקנות לה הגנה לכאורה בפני התביעה, והואיל ואין פוסלים בשלב זה טענה מטעמים שבהוכחה, אני מורה על קבלת בקשת הרשות להתגונן.

התצהיר התומך בבקשה ישמש כתב הגנה.

ניתנה היום, ט' אדר תשע"ג, 19 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: